אלעד נגר 34 שמש, הפרח היה מת . אם היינו מסלקים ממנו את כל היסודות הלא - פרחיים, לא היה נותר דבר ממשי שניתן לקרוא לו "פרח" . כך שההתבוננות שלנו בפרח מספרת לנו שהפרח מלא ביקום כולו, ובו זמנית הוא ריק מקיומו של עצמי נפרד . הפרח אינו יכול להתקיים כשלעצמו, לבד . " ריקות קשורה לפיכך עם קשר הגומלין האינסופי שלנו עם כל שאר הדברים . "זיקת הגומלין", או "התהוות הגומלין", הם מושגים שבהם השתמש הבודהה ומתארים את ההשפעה ההדדית שיש לכל דבר על האחרים . כיוון שהכול משתנה כל הזמן - והמציאות היא אותו שינוי מתמיד ( שימו לב - לא המציאות משתנה, אלא המציאות היא השינוי המתמיד ) , הרי שאין דבר שיש לו עצמיות קבועה ונפרדת משאר הדברים . העצמיות, של כל דבר, משתנה מרגע לרגע, ונובעת מההקשר ומתוך האינטראקציה עם שאר הדברים בעולם . התהוות הגומלין ( באנגלית, inter - being , מונח שאותו טבע תיך נאת האן ) , היא אותה זיקה בין כל הדברים שלא רק משפיעה עליהם, אלא ממש מולידה ויוצרת אותם בכל רגע ורגע מחדש, כפי שהם . למעשה, דווקא התפיסה המהותנית, הגורסת שלדברים יש קיום נפרד וקבוע, היא העשויה להיראות מוזרה, אם מביאים בחשבון למשל את...
אל הספר