ציור 146 , טו . הצלמת הקטנה ( מהיכרות אישית ) עדינה בת ה - 8 הופנתה למועדונית הטיפולית שלי על ידי בית - הספר, לאור קשייה הלימודיים, התעלמותה מהם וחוסר נכונותה להשקיע מאמץ . בעבר עשתה אבחון פסיכולוגי יסודי שמצא אינטליגנציה תקינה, אך קשיים בלימודי מתמטיקה ומדעים . היא התגלתה לי כילדה שופעת שמחת - חיים, מוזיקלית, אוהבת ומיטיבה לרקוד ולצייר . שאלתי את עצמי : מהי החוויה המרכזית שלה עם משפחתה ? האם המשפחה יכולה לסייע לה בלימודיה ? היא ציירה את משפחתה ברצון וביד קלה, תוך הדגשת מאפייני הייחוד של כל אחד מהם . והנה תשובתה : ציור 146 : "ראו, הנה הם בני משפחתי . צפופים, שייכים זה לזה, שווי - ערך קטנים כגדולים, נשים וגברים . לכל אחד מקום, תפקיד וזהות אישית . אנחנו משפחה דמוקרטית וללא היררכיה . סבתא קפדנית, בוחנת ומעירה לכולם מהצד, אחותי הגדולה והגנדרנית מתחנחנת בפני אבא וסבא, מגודלי הזקן . אימא, לאה מהטיפול בתינוקות, מסורה לאחי הגדול ממני, המתקשה בלימודיו והמריר . ואני, צופה מבחוץ, מצלמת, חבויה מלמטה, ואיני נאבקת על מקומי ועל מעמדי בבית . הם כולם מסודרים יפה וביחד, ואין מקום עבורי להיכנס ביניהם" . ...
אל הספר