שלנו יתאים גם לפרטי סיפור - החיים, הידוע לנו על אודות הילד . מעשה החיבור וההתאמה של הפרטים לתמונה הכוללת בתהליך של אבחון הציורים הוא המקנה לאבחון את תוקפו . זה ההסבר לכך שיש באפשרותנו להניח ואף לחוש שהאבחון "נכון", כלומר, שיש סבירות גבוהה לכך שהוא מבטא לאמיתה את אמירת הילד בציורו . אני מודע לקושי המתודי העקרוני העולה עם הקביעה שלעתים קרובות הילד עצמו אינו מודע לאמירה הפנימית שלו, כפי שהיא מובעת בציורו . מקביעה זאת עולה כי עקרונית אין אפשרות לבדוק אם פרשנות אבחונית מסוימת היא אמיתית או לא ( שהרי אין מקום לשאול את הילד אם הוא מסכים עם פרשנותנו לציורו, כיוון שבעצמו הוא אינו מודע לאמירה שלו ) , ולפיכך אין כל קריטריון שבעזרתו ניתן לתקף את אמיתות הפירוש . אכן, יש לזכור שכל פרשנות של ציור אינה ודאית ויש סיכוי מסוים שהיא שגויה . ובכל זאת, ודווקא בשל הקושי המתודי, כדי להעלות את הסבירות שהפירוש שלנו לציור הוא קולע ואמיתי, חיוני להקפיד על כך שיעמוד בשני קריטריונים אלה של התיקוף : התחברות הצורות והתאמת החלקים לתמונה . מעבר לכך, אין ספק שתוקפו המלא של אבחון בעזרת ציורים, וככל הנראה של אבחון בכלל, נ...
אל הספר