שיטת אבחון זאת מבוססת על דגימה של פריטים מתוך תחום חיים מוגדר, שלגביו מאבחנים את האדם, באופן שפריטים אלה מייצגים את התחום כולו . הרציונל המחבר את פריטי המבחן עם מאפייני הנבחן נקרא תיקוף . התיקוף מבטא את השאיפה להשיג התאמה מרבית בין הפריטים המייצגים לבין תחום החיים הספציפי של תפקוד הנבחן . רמת ההתאמה מבוטאת לרוב בצורה כמותית סטטיסטית ונקראת מתאם . מתאם נמוך מדי מעיד על כך שפריטי המבחן אינם מייצגים באופן הולם את עולם התוכן שהם אמורים לייצג . מתאם גבוה מדי עלול להעיד על כך שהייצוג טוב מדי, בעיקר במבחני כישורים כלומר, המבחן אינו בודק את היכולת והפוטנציאל היותר רחבים של האדם, אלא את רמת הביצוע הספציפית שלו לגבי פריטי המבחן . האבחון בדרך הייצוג ( הדגימה ) נבדל מהאבחון בדרך השיקוף ( האנלוגיה ) , גם בכך שאינו מתכוון לתת תמונה כוללת של אישיות האדם . הוא מגדיר תחום חיים ספציפי : יכולת מילולית, זיכרון חזותי, חשיבה מספרית, וכן גם חרדתיות, מוחצנות לעומת מופנמות, יכולת טכנית, המצאתיות, הסתגלות חברתית וכדומה . כל אחד מן המבחנים מספק מידע המנוסח לרוב כמותית - מספרית, על אודות מיקומו של הנבחן בהשוואה ל...
אל הספר