בשיטות אבחון אלה והדומות להן, הרציונל לפענוח האישיותי הוא הנחת ההידמות או האנלוגיה . מניחים, למשל, כי כף ידו של האדם מהווה מעין מפה בזעיר אנפין של כל מאפייני אישיותו, כישרונותיו, נטיותיו הרגשיות, מותאמותו המקצועית ויכולותיו החברתיות . מפה זאת אף משקפת אירועים מרכזיים שהאדם עבר, כגון משבר רגשי, נישואין, ילדים וכדומה . שיטות אלה אינן ממוקדות בניבוי העתיד, אך בשעה שהן מאתרות את תכונות אופיו של האדם, הן מעלות בפועל גם אמירות באשר לעתידו . למשל, באבחון גרפולוגי לשם מיון אנשים למקומות עבודה : באבחון תכונות, כגון חברותי, אמין, חרוץ, ישר, משקיע, בעל חוש מציאותי, בעל חשיבה המצאתית, יודע ליישב מחלוקת בשיחה וכדומה, ההנחה היא שהתכונה של האדם משקפת אופן התנהלות יציב וקבוע, מעבר למצבים ולזמנים משתנים . כלומר, יש בכך הערכה שהאדם ינהג כך גם בעתיד, ולכן הוא מתאים או אינו מתאים לתחום העבודה הנידון . לפיכך, בזיהוי תכונות יש אלמנט חזק של חיזוי, ויותר מכך, המלצות האבחון גם משפיעות בפועל על עתידם של המאובחנים ועל דרכם בחיים . גם הגרפולוגיה מתמקדת בשחזור מפת האישיות מתוך הדוגמה בזעיר אנפין . הגרפולוגיה מניחה...
אל הספר