כיום, לפי הבנתי, נהוגות ורווחות בו - זמנית בחברה המערבית המודרנית ארבע דרכים עיקריות, שכל אחת מהן מציעה מספר שיטות לאבחון נסתרות אישיותו וגורלו של האדם, ואלו הן : דרך הניחוש ( המיסטיקה ) ; דרך השיקוף ( האנלוגיה ) ; דרך הייצוג ( הדגימה ) ; ודרך הדימוי ( המטפורה ) . ארבע הדרכים נבדלות זו מזו מבחינות רבות : באמצעי העזר שבו הן משתמשות להשגת המידע, בתכלית פעילותן, וכן ברציונל שהן מספקות להסבר מסקנותיהן . לשם הדגשת ייחודה של כל שיטת אבחון לגבי ציורי ילדים, חיוני להתמקד בהבדלים שבין הדרכים מבחינת הרציונל, כלומר, מבחינת התשובה שהן נותנות לשאלה הפשוטה והבסיסית : מהו ההסבר הרציונלי שלך לקביעותיך על אודות האדם מתוך הנתונים שלפניך ? אם מתמקדים בשאלת הרציונל, ניתן לזהות מספר שיטות אבחון בכל אחת מן הדרכים . לכל דרך יש רציונל מסוים, המאפיין את כל השיטות הנכללות בה . ברצוני להדגיש שאין בהצגת הדברים כאן משום נקיטת עמדה באשר לאיכותן וליעילותן של הדרכים והשיטות . ככלל, דומני שיש משהו אמיתי בכל אחת מהן . ואולם, יש בכולן, ובכל אבחון בכלל, גם פוטנציאל של טעות, של שקר, ואף של מרמה וניצול לרעה . בלכתך לאבחון ...
אל הספר