טליה אפלבאום פלד 70 צלקות בליבת הגוף, מסיטות את מסע החיים לכיוונים בלתי צפויים . באופן מפתיע התשישות מאפשרת לעתים ציפה נעימה והמון מחשבות . ברגע זה, למשל, היא מנסה להיזכר בחדר ילדותה . שנים רבות חייתה בחדר קטן, המשותף לה, לאחותה ולאחיה . כשבגרה מעט, זכתה לשותפה חדשה לחדר : אמא . אמא שלה חדלה סוף-סוף לישון בסלון הדירה, על ספת הסלון שהוסבה למיטה בלילות, ועברה למיטה שלצדה . היא לא מצליחה להיזכר היכן היתה אז אחותה הגדולה . כנראה כבר עזבה את הבית . ואחיה הצעיר ? אולי במרפסת הסגורה . זה היה הבית : שניים וחצי חדרים ברמת גן . שני הורים ושלושה ילדים . הבזק זיכרון עולה בה — היא ואמא בחדר . היא מספרת לאמא ה כ ו ל . את כל שהתרחש בבית הספר באותו היום . את כל הכאבים שעת אפס 71 והלבטים החברתיים והמתח שאגרה בגופה סביב הלימודים והנגינה וההישגים והתחרות המתמדת שחוותה . לפתע מתנפצת בפניהן דלת הזכוכית של החדר . אבא הגיע והכה בדלת עם מקל ההליכה שלו . הן הפריעו לו לישון . הוא זועם . הגוף הכואב שלה, המוטל עכשיו במיטה, מתכווץ לפתע אל מול הפחד שחשה בכל פעם שהיתה שומעת את דלת חדרו נפתחת . החדר שלו היה קטנטן, וה...
אל הספר