שעת אפס 57 היא תציל את עצמה . היא חייבת להישאר כאן עד שגופה יתאושש . וכך נמצאה המיטה . הלילה ירד . רופא צעיר שנראה לה זעפן וזוטר נתן לה סוף-סוף אנטיביוטיקה שתפקידה בזמנים כאלה "לכסות" על מיני מצבי זיהום ודלקת . היא שכבה רועדת במיטה . אמנון כבר החל להירדם במיטת האורח שלידה בחדר . בחדרי הסרטן יש מקום למיטה נוספת, והם לרוב כוללים רק חולה אחד . שיניה נקשו . היא כנראה עדיין היתה עם חום ועם דלקת כלשהי . קיוותה שלא תסתבך . היא צריכה לישון, חשבה לעצמה . היא צריכה ללוות את הבנים בעוד הרבה אירועים בחייהם . היא תיטול כדור שינה מהמגוון הרב שמוכנים לחלק פה ותוכל לישון בלי מחשבות שווא . ואז תקום ותעביר את היום בתורנות חברים ואולי תצליח לכתוב הודעה מחזקת לאיתמר . לאחר מכן, לאחר שנסתיימו כל סדרות טליה אפלבאום פלד 58 הכימותרפיה והטיפולים, ובדיקות הדם ומנות הדם הרבות שקיבלה וההתאוששות הארוכה, ובדיקות ההדמיה וטיפולי הדיקור והטיפולים הרוחניים, והשקיעה בעצמה והשקיעה בבודהיזם, והחזרה לחיים ולעבודה ולטיפול ולגידול הילדים, כשהופרדה מהחולים האחרים על ידי הכותרת "חולה ברמיסיה" — או אז משהו בנשמה, לפרקים, חדל לד...
אל הספר