סיכום: עוד כמה מילים על הדברים החשובים באמת

לא לפי הספר 185 שנחוץ שיהיה לה . עם זאת, אני מכיר ויודע כי בחלק מהמקומות צריך כוח עזר חיצוני . ישנן דינמיקות שבהן הדיבור של ההורה על מיניות עם הילד, מהדהד את המיניות של ההורה עצמו, והדבר מעלה מתחת לפני השטח את אותו ממד מסוים של חרדה מהיות ההורה שלי מיני, חרדה שקשורה להסתייגות המוצדקת שלנו מגילוי עריות . זה בסדר . אם צריך כפר שלם כדי לגדל ילד, לא נורא אם בנסיבות מסוימות נגייס את הכפר — דודה אהובה, חבר משפחה קרוב או סבתא קשובה . קצת מיקור חוץ עדיף בהרבה על שאלות ללא תשובה, מבוכה חונקת או חלילה מצוקה נפשית ופיזית . קתרין מקינון, המגדלור ההגותי שלאורו אני הולך, אמרה בהרצאה שנכחתי בה, "שוויון בין המינים קריטי לכל תחום, שני בחשיבותו למאום ואינו יכול לחכות עוד לכלום ! " זה נכון לגבי שוויון בין המינים, וזה נכון לגבי כל הערכים שדיברנו עליהם . כי בסוף, כמו בהתחלה, חינוך מיני הוא חינוך לשוויון, לפלורליזם, לדימוי גוף בריא, לדימוי עצמי חיובי, לכישורים חברתיים, אמפתיה, וחברויות אמיתיות . כל אלה קריטיים, ואינם יכולים לחכות עוד לכלום . אתם מוזמנים להתחיל עכשיו .  אל הספר
שתים - בית הוצאה לאור