השפה של ההומופוביה

בבתים שלנו 172 האות ה' באותיות א' או ע' : "יא אומו ! יא ילד עומ-עומו" והקריאות האלה, כמו במגרשי הכדורגל, כוונו להעביר את המסר, "יא אפס, יא לא גבר, יא נחות-ערך ! " העניין הוא שזאת התפיסה הגברית ששגורה עד היום . גבריות שנחשבת "הומואית" אינה נחשבת למעשה כגבריות כלל . זה הכשל שלנו — להרחיב את הגדרת הגבריות בעלת הערך לכזו שלא תסמן עוד ספורטאים ולוחמים כזכרי אלפא, והתנהגות רגישה, אמנותית, עדינה, רכה ונמנעת מאלימות כגבריות נחותה . האירוניה היא שבתקופה נטולת האינטרנט של נעוריי היתה הרבה אוננות בצוותא . הסיבות היו בעיקר לוגיסטיות : לא היה אינטרנט, לא היו טלפונים סלולריים, לרבים מאיתנו גם לא היה בבית מכשיר וידיאו . אם מישהו כבר זכה בשילוש הקדוש : וידיאו, קלטת קשה להשגה, ובית ריק — עשרה חבר'ה כבר היו נוהרים אליו לאונן בצוותא, כולם יחד ! אוננות משותפת של חבר'ה צעירים היא חוויה הומו-ארוטית מקסימה : גם מאשררת אותך כפרט וגם מגבשת חברתית . אבל אנחנו כמובן לא ראינו את זה ככה . הדחקנו . בקלות יכולתי להגיד לחבר שרב עם ילד אחר, "עזוב אחי, עזוב אותו, סתם ילד אומו ! " וללכת איתו לאונן בצוותא עם עוד עשרה בחו...  אל הספר
שתים - בית הוצאה לאור