נורמלי הוא המצוי . לא הרצוי 165 מעמד חברתי גבוה והצד שמזיינים אותו או אותה הוא המונמך, הנחות יותר חברתית ומעמדית . בפגישות עם בני נוער אני אומר להם : "נגיד שהיינו יושבים בחוץ בהפסקה ומרכלים . אתם הייתם אומרים לי, 'רן, רואה את שני אלה שמה על הספסל ? הם שכבו ! ' ״אני כמובן לא יודע דבר וחצי דבר על שתי הנפשות הללו, אבל המילים בוראות לי את תמונת המציאות . המילה 'שכבו' היא מילה שוויונית, אין בה יחסי כוח . אפילו כרכילות נבזית, תגידו לי 'שכבו' והמחשבה האוטומטית שלי תהיה : אוקיי, יש כאן שתי נפשות שיש ביניהן קשר, רגש, כנראה זוג אוהב, והם הגיעו לשלב הזה של קיום יחסי מין . נראה לי מצוין ! ״עכשיו תראו לי את אותן שתי נפשות, רק במקום 'שכבו', תגידו לי : רואה את אלה שמה, ליד הספסל ? הוא זיין אותה ! כן-כן ! הזדיינה איתו . ״אני עדיין לא יודע כלום . אין לי מושג מה הלך שם . אבל המילים בוראות את תמונת המציאות ולי ברור שאין שם זוגיות ואין שם אהבה ואין שם רגש . גם המעמד החברתי ברור לי, נכון ? אם הוא זיין אותה אז מה אומרים עליו בשכבה ? שהוא גבר, תותח, מלך . והיא, מה אומרים ואומרות עליה ? " אני שואל, אבל מניח ש...
אל הספר