אוריינות מדיה ודימויי גוף 147 ששומעים נינה סימון, מרסדס סוסה, אדית פיאף או אריתה פרנקלין, שמנהלים דיון על הסולואים בגיטרה של ג'ימי פייג' לעומת אלה של הנדריקס או שבאים מבית ששומעים בו אום כולתום ועבד אל-חלים חאפז ופיירוז . נחמד לפעמים לפגוש חייל או חיילת שכמוני צפו עשר פעמים ב"ספרות זולה" של טרנטינו או ב"התפוז המכני" של קובריק, בסטודנטית שראתה פעמיים מהתחלה ועד הסוף את כל העונות של "הסופרנוס" או סטודנט שמבין שאלאניס מוריסט של היא לא פחות מגאונה . אבל נדיר לפגוש צעירים כאלה . לרוב הנוער אין מושג למה טוני מוריסון היא סופרת חשובה . אני יכול לבוז להם, לזלזל בהם כמו שהיו מבוגרים שזילזלו בנו . ועוד קודם, כאלה שזילזלו בהם . אבל זלזול לא משיג קרבה והבנה . לכן אני לא פוסל את התוכן שלהם ולא מתנשא מעליו, גם כשאני מודה בקול רם שזה לא הטעם שלי . אני בעיקר לומד . בענווה . כל הזמן . אני מקפיד לשאול צעירים וצעירות : "מה אתה שומע ? מה את רואה ? איזה פורנו ? אילו תוכניות טלוויזיה ? איזו מוזיקה ? " אני מקפיד להתעדכן, לרשום במחברת שלי כל מה שאיני מכיר ולעשות על זה שיעורי בית . זה לא מאוד קשה, אגב . לזכותן ...
אל הספר