בבתים שלנו 124 סקרנות כנה ומציאת עניין בחומר הנלמד — אז בכלל יש להסיר בפניהם את הכובע . אבל אלה מעטים . המצב הטבעי של המתבגר הוא של שעמום וסלידה . כילד הייתי מהילדים שמצליחים ללא מאמץ, אבל בגיל ההתבגרות הרגשתי מבודד, עצוב, חלש, הרבה פחות יפה ממה שאמרו עליי כילד, דחוי, חסר ביטחון ונטול כלים להרגיש בנוח בתוך העור של עצמי, בכל מובן אפשרי . בעיקר ידעתי שלא רואים אותי . לא בבית ולא בחוץ . עשיתי הרבה רעש . התרגלתי מקטנות לשמוע את עצמי בקול רם עושה פוזה של שולט בעניינים . התנגחתי המון עם העולם ויצאתי מופסד כמעט תמיד . בבית הייתי ילד מרצה, ואף לא אחד מהקשיים שחוויתי — העצבות והבדידות הבלתי פוסקות, העובדה שלא היו לי חברים אמיתיים — דבר מכל אלה לא זכה להכרה והתייחסות קשובה ותומכת . כמו רוב בני גילי ובנות גילי, גם לי לא היתה חברה או אפילו דייט בתיכון, וגם אני סיימתי את חוק לימודיי עם אפס ניסיון מיני . אפס . תחושת הערך העצמי הנמוכה שלי היתה קשורה מאוד לעובדה הזו . לא התמכרתי לפורנו באופן שבו מתמכרים בני נוער כיום, אך ורק מהסיבה הפשוטה שלא היתה אז אינטרנט . לפחות לא בבית שלי . גם פרטיות לא היתה מכי...
אל הספר