99 האוריינות הקלאסית, כידוע, היא ידיעת קרוא וכתוב . בדורות שקדמו לי ועד לדור שבו גדלתי אני, בשנות השמונים, רוב רובם של הטקסטים היו כתובים . עד לדור ההורים שלי לא היתה אפילו טלוויזיה . הדור הנוכחי, זה שגדל מול האינטרנט ועם הטלפון החכם ביד מגיל אפס בערך, פוגש כל היום טקסטים מצולמים, עוד הרבה לפני שהוא נדרש להתמודד לבדו עם טקסטים כתובים . ילדים בני פחות משנתיים כבר מכירים את התנועה הזו הצידה, המחליקה באצבע המורה על פני המסך . את הסיפורים לפני השינה, מקריאים ומתווכים ההורים או הגורם המטפל . אבל את התכנים בטאבלט או בטלוויזיה, אף אחד לא מתווך ויש גם מלכתחילה, בהגדרה, הרבה פחות תשומת לב כלפיהם . הקראת הסיפור היא פעילות של יחד קרוב ומחובק . הושבת הילד מול מסך מטרתה לאפשר להורה מעט שקט כדי שיוכל להידרש למטלות או מחויבויות אחרות . לעיתים קרובות מדי אנו לא באמת יודעים עד הסוף מה קורה שם, כי לא היינו שם . בבתים שלנו 100 כיוון שכך, הדור הנוכחי זקוק מגיל רך מאוד לכישורים של אוריינות מדיה . אותה היכולת לצפות בסרטון מסוים או תוכנית ולדעת לחשוב באופן עצמאי וביקורתי : מה נראה לי ומה לא נראה לי ? מה אני ...
אל הספר