"מיוחדות שווא" ושתיקת הקורבן

חינוך מיני כחינוך לערכים 95 חשוב להביא בחשבון, כי מחקרים מראים על נטיית נפגעות תקיפה מינית לשתף את מי שלתחושתן יהיו תומכים ומבינים יותר, ולאו דווקא את מי שמחזיקים בכלים המקצועיים או האמצעים והיכולת לעזור באופן הנכון ביותר . כל אלה מחזקים את הצורך במתן תחושה של תמיכה בבנינו ובנותינו : שלא נשפוט אותם או אותן על חוויות מיניות, קל וחומר על פגיעות מיניות שיעברו, גם אם עמדתנו ותפיסת עולמנו המינית שונה מזו שלהן או שלהם . אסור שהתחושה ש"אנחנו מיוחדים . . . אצלנו זה לא יכול לקרות", תמנע מהם לפנות אלינו, כי בכל פעם שהתמיכה מוטלת בספק — הן והם יישארו עם הפגיעה ולא ישתפו אותנו ! לא פעם מצאתי את עצמי יושב מול הורים שבתם שיתפה אותי בפגיעה מינית ושמעתי אותם תוהים : "איך היא לא סיפרה לנו מיד ? איך זה שעברו חודשים ? אני הרגשתי שמשהו אצל הילדה שלי שונה, שעובר עליה משהו, אני מכירה את הבת שלי והיא לא אמרה לנו כלום . . . דווקא לך היא גילתה את הדברים האלה . . . " ברגעים רגישים ומלאי יגון כאלה, שבהם ילדה משתפת הורים כי עברה פגיעה מינית והיא מבקשת לעשות זאת בתמיכתי ובנוכחותי, או בנוכחות גורם מקצועי זר אחר, אנ...  אל הספר
שתים - בית הוצאה לאור