בבתים שלנו 82 אני אהיה מזועזע ונחרד . בצדק . זה מחריד ומזעזע . אבל אם ייתנו לי, לצורך הדוגמה, לצפות בארבעים סרטונים כאלה . מה ארגיש בסרטון הארבעים ? התשובה היא כלום . שום דבר . או ליתר דיוק : אדישות, שעמום, קהות חושים . אני יודע שאמנם מדובר ברציחות אמיתיות וזוועות מציאותיות לגמרי, אבל זה בסרטון הארבעים, המוח שלי לא יפריש את החומרים שהוא צריך להפריש כדי שיצופו בי רגשות כגון : צער, חמלה, עצב, אמפתיה, ורחמים על האדם הנשחט למול עיניי . התהליך הזה יפעל עליי כגבר בוגר ועל נערה בת 11 באופן דומה מאוד . מן הסתם, ההשפעות עליה יהיו חמורות יותר . אבל ההבדל בינינו יהיה רק בזמן שייקח לנו לפתח אדישות : אדם פחות רגיש יפתח אדישות אחרי חמישה סרטונים ואדם רגיש יותר אחרי עשרה או עשרים . איך שלא נהפוך את זה, בסרטון הארבעים כולנו כבר באפס חמלה ורחמים . הרגש לא יבער בנו . הוא יהיה כבוי . הנפש שלנו, האנושית, הופכת ונעשית בהמית, במודע או שלא במודע, נרצה או לא נרצה . עוד דוגמה מצוינת להישחקות החמלה היא משחקי מחשב . לפני כמה שנים העברתי ביישוב קטן ובורגני, הרצאה משותפת לתלמידי כיתה ה' והוריהם . הילדים היו מאוד ב...
אל הספר