בבתים שלנו 72 שלא פגשה את המבט הפולשני והמאיים הזה מגיל צעיר מאוד . רוב הנשים הבוגרות ששאלתי מתי פגשו לראשונה את המבט הזה ( מבט שאינו מוגדר כהטרדה מינית על פי חוק, אך על פי הנפש הוא אחת ההטרדות הנפוצות ביותר ) , נזכרו במפגשים מוקדמים, בגיל 11 או 12 , עדיין בבית הספר היסודי . זה סיפור שאחת מהן סיפרה לי אבל אחר כך שמעתי רבות מתארות כמותו : "אני זוכרת את עצמי הולכת כל בוקר למכולת לפני בית הספר, מביאה לחם שחור לסנדוויצ'ים, עיתון וחלב . זה היה משהו כמו מאתיים מטר מהבית שלי, המכולת השכונתית שלנו . הבעלים שם הכירו את כולם ורשמו בהקפה לכולם במין כרטיסייה כזו שהיתה להם ליד הקופה והכול היה מאוד משפחתי . ״קצת אחרי יום הולדת 11 קיבלתי מחזור . אז זה נחשב מוקדם, הייתי אחת הראשונות מבין חברותיי . השדיים שלי היו בקושי ניצנים, פטמה שמתחילה לגדול מעט . בוקר אחד אני מגיעה למכולת, עושה הכול כרגיל, וניגשת לקופה . יהודה, בעל המכולת, שהכיר אותי מגיל אפס בערך, היה איש גדול מאוד עם כרס בולטת וידיים שעירות ועבות . אחרי שהוא סיים לארוז את הדברים בשקית, קלטתי שהוא מוציא את הכרטיסייה לרשום ותוך כדי הוא מסתכל עליי ...
אל הספר