7 הכוונת התעשייה האזרחית

222 יורם פריד ׀ גדעון ביגר של מחקרים שפורסמו במרוצת השנים עסק בתעשיות או במפעלים 3 ספציפיים, וכן בקשר שבין התפתחות התעשייה לשלטון המקומי . הגיאוגרף ערן רזין טען שהמונח "מדיניות תיעוש מרחבית" לא היה קיים בפועל, ושפיזור התעשייה היה רק אחד המרכיבים במסגרת 4 מדיניות פיזור האוכלוסייה והמדיניות לעידוד השקעות הון . דוד לוי – פאור הראה שממשלות מפא"י לא רק שלא העדיפו את התעשייה הממשלתית וההסתדרותית על פני התעשייה האזרחית 5 אלא אף עודדו את האחרונה . השנים הראשונות לאחר מלחמת העצמאות התאפיינו בבעיות כלכליות וחברתיות ניכרות שנבעו ממחסור חמור במטבע חוץ ומעלייה גדולה של יהודים מארצות רבות ומגוונות . רוב העולים הגיעו חסרי כול, והמדינה הייתה צריכה לדאוג להם לדיור ולתנאי מחיה מינימליים . דגש הפיתוח בשנים אלו הושם אפוא על ענפים כגון מזון, טקסטיל ובנייה, שיכלו להבטיח אספקה עצמית של 6 מוצרים חיוניים ומתן אפשרות תעסוקה לכמה שיותר אנשים . באמצע שנות ה – ,50 לאחר הסכם השילומים עם גרמניה וקבלת 3 . אברהם מרכוס, "תעשיית המתכת בישראל", הרבעון לכלכלה 11 ( 1956 ) : 276 - 284 ; ערן רזין, "תמורות בגיאוגרפיה התעשייתי...  אל הספר
רסלינג