חזוניאל טויטו | רימון כשר 166 ישעיהו וירמיהו נראים כהמשך מספר תורת כוהנים [ = ויקרא ] וחומש הפּקודים [ = במדבר ] , ספר דברי הימים יחשב לחלק נוסף על ספר מלכים ושופטים, איוב ימָנה בין ספרי משה, וקהלת נושא עליו שמו של מחבּר שיר השירים [ . . . ] הכל אצלנו אחד, אם דברי רבי חנינא בן דוסא, אם דברי רבי ישמעאל הם, אם דברי רבי יוחנן או דבר מאבא אומנא [ . . . ] אם דברי רבי יהודה החסיד או בעל ספר 'שאגת אריה' [ . . . ] כ ו ח ה מ ב ד י ל בתרבות ובחיים ובכל דבר רוח, ושהוא לבדו פורה ומביא ברכה לעם ואדם, נחלש בקרבנו עד תומו [ . . . ] " ( כתבים יג, עמ' 91 ‑ 92 ) ( הפיזור במקור ) . על תפישה עקרונית זו חוזר מי"ב במאמרו "בירורים", כתבים יד, עמ' 76 : " [ . . . ] ספרי החוקים של תורת כוהנים וחומש הפקודים, ואפילו אלה שבמשנה תורה [ = דברים ] , שהואיל משה ביאר בעבר הירדן ( על פי דברים א, 5 ) , אינם קישורי טבעת בטבעת ממש בספרי החוזים והנביאים" . נציג עתה את טיעוניו של ברדיצ'בסקי בדבר סתירות פנים ‑‑ מקראיות : במאמרו "ממזרח וממערב" ( כתבים יד, עמ' 48 ‑ 59 ) מציג ברדיצ'בסקי אלה מול אלה את דברי אלהים המצווה, באמצעות מ...
אל הספר