2 מבט כולל של שני הסופרים על התנ"ך

חזוניאל טויטו | רימון כשר 40 פסקאות על סגנונו של החוק הקזואיסטי : כי יתהללו בפניכם אנשים [ . . . ] אז ירוק תרוקו בפניהם ותדעו כי הכא בפוחזים עסקינן . כי יבואו אנשים מתוַכחים ומתפלפלים עם גדולי אחינו שבמערבא על דבר העם ויִשוּבוֹ, תדעו כי הכא במלמדים ונערים עסקינן . כי תראו אנשים בונים בנין ל"כנסת ישראל" [ . . . ] תדעו כי הכי בעניים שקרנים עסקינן . כי יקומו מיסדים, מו"לים, נוסעים [ . . . ] תדעו כי הכא בתגרנין עסקינן ( "רשות היחיד", כתבים ג, עמ' 67 ) . הנוסחה "כי . . . יד"ע", המאפיינת חוקים ונאומים שבתורה, הופכת אצל ברדיצ'בסקי למעין תורה חדשה, הוראות חדשות . הן אצל סמולנסקין הן אצל ברדיצ'בסקי ישנן הערות כלליות היוצרות הבדלה והבחנה ערכית בין חלקי מקרא שונים . סמולנסקין יוצר הבחנה מהותית בין החלק הנבואי של המקרא לבין חלקו ההלכתי : מה רחקו דרכי החוזים מדרכי המחוקקים ! כרחוק התקוה להגאל מתאות הנקמה, החוזים הטיפו אֹמר אלֹה, חזיון לבם ורוחם אשר היו טהורים ונעלים השמיעו בקהל, עינם חזתה ח ז ו ת ה כ ל, במרומי שמי החזיון הנעלה אין עם ולאום וגוי, רק הכל ואחד . האדם בדמות יוצרו, בעיניהם נשתוו עמים וד...  אל הספר
רסלינג