חזוניאל טויטו | רימון כשר 32 בספר לזכרון, למען ידע העם תולדות האיש אשר דיבר אליהם השכם והערב דברים של טעם, דברים החוצבים להבות ‑ אֵש ; המבשר רעם בישרו, והקוראים חיכו, ובין כה וכה נשתכח הדבר ועוד לא זכינו לראות מצבת רוחו בספרותנו . מאי טעמא ? יען כי להאנשים אשר ניגשו אל העבודה, היה חסר חומר לבנין, ולא יכלו להסתפק תולדה שטחית . ומאין ניקח חומר לבנין ? איש איש לפי ערכו ולפי הכרתו את רפ"ס ( ר' פרץ סמולנסקין ) יביא מנחה קטנה ממנו ומחויבים כל האנשים אשר באו בכתובים עמו, אשר הכירו אותו, להדפיס כל מה שידעו ושכתב אלהם . ומכל מאמר ומכתב, מכל שיחה נאה, יצטרף חשבון גדול, ונוכל לכתוב תולדתו בסדר ובמשטר נכון . כזאת וכזאת הריני מציע לפני עדת הקוראים והסופרים, כי מוצא אנכי זאת לדבר נחוץ ודרוש, לדבר חיובי, אשר יוטל על כל קורא וסופר . כי כולנו, הסופרים והקוראים, הרבה הרבה למדנו ממנו, וכולנו מוכרחים להודות כי לולא בן משה, היתה ספרותנו עד היום ספרות של נערים ולא של אנשים . כולנו התחממנו לאורו של שחר , 13 אשר פקח את עינינו, ויפשט עקמימות שבלבנו, וירחיב מבטנו הספרותי, ויבריא חוש טעמנו, שנדע להבין ולטעום [ ....
אל הספר