יונתן דוידוב | פנינית רוסו - נצר 146 המרואיינת חיה את חייה מתוך חוויה של עשייה והתארגנות מתמדת כלפי הרגע הבא . אלא שביום שישי אחד, קצת לפני כניסת השבת, התקבלה הבשורה המרה על כך שאחותה נפגעה בתאונת דרכים קשה . הבשורה יצרה כאוס בחיי המשפחה באותה שבת ובאופן מיוחד בחיי המרואיינת . אחותה הייתה יקרה מאוד לליבה, והיא חשה דחיפות רבה להגיע לבית החולים, להיות לידה, להחזיק את ידה . זו הייתה הפעם הראשונה שהיא הפרה את כללי שמירת השבת, אך יותר מכך, היא הבינה לפתע שכל מה שקיים הוא הרגע הנוכחי, ההווה, ושייתכן שהרגע הבא לא יגיע לעולם ולא יקרה שוב . מחשבות אלו הביאו אותה למסקנה שהחיים שניהלה עד כה כהתכוונות מתמדת לרגע הבא אינם נכונים עבורה, ושהם מקנים תחושת ביטחון מזויפת ש"הכל יהיה בסדר" . היא הבינה שאלו הן הגנות בפני פגיעות החיים וזמניותם, וכי חייה הקודמים היו ניסיון מתמיד להתגונן מפני אימת המוות שעלול לפגוש אותה בכל רגע ובכל מקום . בעקבות כל אלו המרואיינת שינתה את חייה ובחרה לשים דגש על הרגע הנוכחי, על ההווה, להודות על מה שקיים בחייה כרגע ולא לחיות יותר במצב של “ריצה” מתמדת לקראת הרגע הבא, מתוך פספוס ...
אל הספר