יונתן דוידוב | פנינית רוסו - נצר 116 נתון . על מנת להצליח במשימה זו עלינו לחקור את חווייתו של האדם כפי שהוא מתאר אותה כדי למצוא בתוכה רמזי משמעות שיובילו אותנו להבין את האופן שבו הוא חווה את ההיעדר . ההיעדר הוא זה שממנו הוא בונה את אופני הקיום הנוכחיים שלו ( המהווים מזיגה בין האותנטי והלא‑‑אותנטי ) . מכאן שעלינו להבין איזה היבט של ההיעדר אותו אדם מתקשה לקבל בקיומו ( דאגת המוות, הבדידות, החירות או חוסר המשמעות ) וממנו הוא נמלט אל ההגנות שאליהן הוא נוטה - לנוירוזה או להכחשה . לאחר שנבסס תובנות אלו נוכל לסייע למטופלים שלפנינו להגיע לוויסות, ובאופן כללי להציע לנוירוטיים שביניהם כלים להתמודד עם חרדה גדולה מדי, ולמכחישים שביניהם כלים להתמודד עם דיכאון וניכור . בשני המקרים נשאף להפגיש את המטופלים עם המקום האותנטי שלהם, המהווה את המידה הנכונה של חרדה הנובעת מחוויית "היותם כאן" באופן שבו הם מסוגלים לעמוד בו מבלי להפעיל את ההגנות הלא‑‑אותנטיות . גישת ה’היות ‑‑ כאן’ והאותנטיות הקיומית נקודת ההתחלה היא כאמור החוויה החיה . הגישה שאנו מציעים בספר זה נובעת מהנרטיב של האדם, כלומר מהאופן שבו הוא מספר ע...
אל הספר