168 לילך ניישטט בורנשטיין ואסוציאטיבי . קולה של הדוברת הבודדת אינו מוצא נמען ודאי ( בעולם השיר ומחוצה לו ) . הוא נאלץ להתפצל כדי לקיים דיאלוג . החתירה לתבנית הסימטרית מגלמת את שאיפתה של הדוברת לקחת חלק במערכת יחסים של אהבה ממשית, שבה תימצא הדדיות בין שניים . אולם התבנית הסימטרית אינה יותר מאידיאל שהשיר מנסה להעמיד . אנו מוצאים בשיר לא רק סימנים למערך סימטרי והרמוני, אלא גם שברים ורסיסים שאינם מתלכדים לאחדות .
אל הספר