52 לילך ניישטט בורנשטיין זו לצד זו בכפיפה אחת . אם ניתן למצוא מבנה עומק משותף לתופעות הללו הרי הוא ביטויין הקיצוני . מהותה רבת הסתירות של הרומנטיקה מתגלה דרך היצירות שצמחו בה . אלה חושפות את המופלא והמטורף בחיים, פותחות צוהר אל הלא מודע, מציגות דרמה של הנפש, מבליטות סתירות ואירוניה ובוחנות מחדש את הגבול בין מציאות לבדיון . ברומנטיקה התפתח עניין מיוחד בצורה הבלתי-גמורה, כפי שמבחין אלכס פרמינגר : "בשעה שהספרות הקלסית שאפה אל שלמות ההוויה, הרומנטיקה הקרועה הביעה את הדיאלקטיקה של 94 הצורה השלמה נתפסה כשקרית בהשוואה לכאוטיות ההתהוות" . של החיים . דווקא הפרגמנט, הצורה הפגומה והבלתי-שלמה, נתפס כייצוג נאמן של העולם, כפי שטוען רנה וולק ( Wellek ) : הרומנטיקנים חשבו שכל דבר תחום ומוגדר הוא פחות ערך מעיקרו, ביחס לאפשרות הלא נשלמת שאינה מוגשמת . הם ייחסו לה תכונות של התהוות אינסופית, תנועה נצחית, חיות ופוריות . בעיניהם כל הצורות המוצקות, כל המחשבות החד-פעמיות, כל מבע פסקני - הם מתים ומזויפים . [ . . . ] אופיו האלתורי והמקוטע של סגנונם היה סימפטום של גישתם הדינמית אל החיים . 95 הפרגמנט נחשב לצורה מ...
אל הספר