46 טל מלר מעורערים במשפחה ועל קשיים והתלבטויות בגידול הילדים . הן הפגינו נחישות לספר את סיפורן גם אם אינו הסיפור הלגיטימי או ההגמוני . על אף מורכבות מצבן ופחדיהן הקיומיים, עמדו רובן על חשיבותו של המחקר בתחום זה והביעו את תקוותן שהוא ישפיע על המודעות למצבן של אימהות יחידניות פלסטיניות בישראל, בציבור בכלל ובקרב גורמי הממסד בפרט . יחד עמן אני מקווה שמחקר זה יוכל לסייע להן ולנשים אחרות . חשיפת החוויות המושתקות, שרבות חוו לבדן, ופירוט מאפיינים אלה ואחרים של חייהן עשויים לתרום לאוטונומיה של הנשים בחברה הפלסטינית ואולי גם לתחומים אחרים . המרואיינות המפגשים עם הנשים נערכו בשנים 2008 - 2010 . רואיינו עשרים 79 ונוצריות פלסטיניות אזרחיות ישראל, וארבע נשים מוסלמיות שהן אלמנות, גרושות או פרודות, כולן אימהות לילדים בגילים שונים . חלק מהילדים התגוררו עם האם וחלקם כבר נישאו ועזבו את הבית . המרואיינות, בנות שלושים עד ארבעים וחמש, מתגוררות ביישובים שונים, מחציתן עירוניות ומחציתן גרות ביישובים כפריים ועירוניים לא מעורבים . הראיונות נערכו בערים מעורבות כמו עכו וחיפה, בערים ערביות כמו נצרת, וביישובים כפריי...
אל הספר