מאירה שפי 196 אקספרסיוניזם הכינוי "אקספרסיוניסטי", שמוצאו בצרפת, הוענק בתחילה ליצירות כמו אלה של ואן גוך, גוגן וסזאן, שהיו למעשה אימפרסיוניסטיות, וכך גם לזרמים מודרניים כמו פוביזם, פוטוריזם וקוביזם . עם הגעתו לגרמניה יוחס הכינוי לאיכויות האקספרסיביות של האוונגרד ( avant - gard ) הגרמני בציור . הביטויים הפלסטיים והספרותיים של סגנון האקספרסיוניזם ייצגו ביקורת אישית על אופן התנהלותה של החברה ושיקפו פחדים קמאיים . נושאי הציורים עסקו בחוויות אישיות וייצגו את העולם בצורות חדשות, סובייקטיביות, רגישות ומעט נירוטיות . בסי אשלי, 226 אשר ניתחה את האקספרסיוניזם בציור הגרמני תוך ניסיון לתאר את רוחם של הציורים, טענה שבשל אופיו הדיאלקטי אי אפשר לתפוס את הסגנון כישות אחת, אולם ציינה שניכר בו : " [ . . . ] עימות ומתח בין הדור הצעיר והמבוגר, בין גוף ונפש, בין חומר ורוח, בין מציאות ופנטזיה" . 227 מאחר שאין הגדרה רשמית המתארת את גבולות הסגנון האקספרסיוניסטי ניתן להישען על הגדרתה של אשלי, שמעידה על מתח דיאלקטי שתוצאותיו אקספרסיוניסטיות . הדבר המשותף ליצירות אקספרסיוניסטיות בתחומי הספרות, הדרמה, המחול, הקול...
אל הספר