מאירה שפי 176 חלל הבמה הארכיטקטוני והוא שצריך להכתיב את צורת הקומפוזיציה החזותית הנכונה, שאותה יש להאיר בתאורה אקספרסיבית ורבת ניגודים וללא קישוטיות . 204 אשר התחיל את דרכו את התאוריה השנייה העלה אדוארד גורדון קרייג, בתאטרון כשחקן, הפך למעצב ובמאי ולבסוף פיתח תאוריה שעיקרה אחדותו של המופע ותיאום בין כל חלקיו . מתוך כך הוא הגה רעיון בדבר חלל במה מופשט, שאווירתו משתנה בעזרת תאורה מתחלפת ובאמצעות שינויי מיקום של משטחים ( מסכים / קוליסות ) חלקים . סגנון ריק מקישוטים בשנת 1903 הועלתה בווינה האופרה טריסטאן ואיזולד 205 מאת וגנר, בעיצובו של רולר . ביחס לתפאורת האופרה נאמר שהיא שילבה חידושים רבים בתחום התאורה אשר הושפעו מהתאוריות של אפיה, אולם בחינת התיעוד מעידה שהיא עוצבה למעשה בסגנון שהיה מקובל במאה ה- 19 . בחזית נראים תגזירים ( cut - out ) דמויי עצים ועלווה, במרכז הבמה ניצב מבנה בעל מרפסת הפונה לגן ואילו בירכתי הבמה הוצב מסך אחורי שצוירו עליו שמים וכוכבים ( תמונה 108 ) . הצעתו החדשה של אפיה עבור אותה סצנה כללה חלל במה רב מישורי, חף מכל קישוט ועיטור, שמודגשת בו תאורה היוצרת צללים המשרים אוויר...
אל הספר