מאירה שפי 158 שהיסוד העיקרי בו הוא חיבור אל מה שבלתי נתפס, הדמיוני, המרגש והמכאיב שנמצא מעבר לקיום היומיומי . יסוד זה מופיע בכל ענפי הזרם : בשירה, במחזאות, בסיפורת, בציור ובעיצוב הבמה . הזרם הסימבוליסטי ביקש לבחון את הנסתר מהעין ואת החבוי בעמקי נשמתו של האדם, אגב התרחקות הן מהמציאות הממשית והן ממסורות העבר הנוקשות והחסודות של התקופה הוויקטוריאנית . סימבוליזם אינו הסמלה יש להדגיש שקיים הבדל בין יצירה סימבוליסטית לבין יצירה שיש בה סימבול ( סמל ) המשמש יישום ספרותי לייצוג רעיון מסוים . יצירה סימבוליסטית מבקשת להאיר רגשות ולא עובדות מוחשיות ואילו סמל, בין שהוא ספרותי ובין שהוא חזותי, מציב דימוי הדורש ידע ופענוח מחשבתי . לפיכך, עצם השימוש התאטרוני בסמלים אינו יכול להיות הגורם המשייך את תמונת הבמה לזרם הסימבוליסטי . ניתן להדגים זאת במחזהו של צ'כוב גן הדובדבנים . הגן ומכירתו הם סמל ספרותי שמבקש לייצג את התרופפות אחיזתם של בעליו באדמה ובמציאות המשתנה . 171 לעומת זאת, תפאורת ההצגה משנת 1904 שעיצב הצייר קונסטנטין סומוב אגב שימוש ביסודות נטורליסטים, אינה יכולה להיחשב יצירה ששייכת לזרם הסימבוליסטי...
אל הספר