מאירה שפי 16 ייצגה אותה . גישות חברתיות משתנות במהלך ההיסטוריה הן שקבעו את האופן שבו אנשים ביקשו לראות את הבמה ואת עצמם עליה . חזות הבמה השתנתה בשל הבחירה באמצעים חדשים ובסגנונות עיצוב שהיטיבו לייצג את רוח התקופה . דוגמה טובה לכך הם מחזותיו של שייקספיר, שנכתבו בסוף המאה ה- 16 אך מוצגים מאז ועד היום, ובכל תקופה ניכר שינוי בצורה ובסגנון התפאורה על פי האידאות התרבותיות המקובלות בזמן שבו הוצגה . תפאורה, לרבות תכנונה והדגשיה, תלויה בהיבטים פוליטיים, כלכליים, חברתיים, פילוסופיים ואמנותיים אף יותר מאשר בתוכנו של טקסט דרמטי . הצגת תאטרון, ובתוכה התפאורה, היא טקסט אמנותי שמסריו יונקים מהסביבה החיצונית ומושפעים ממנה . ניתוח טקסטים של תפאורה מעשיר לא רק את הידע על אודות התאטרון ומהותו, אלא אף מוסיף להבנת רוח התקופה שבה נוצרו והוצגו . תקוותי שהספר ישמש את חוקרי ואת תלמידי התאטרון ויסייע בהבנת התפאורה בהקשרה הסוציולוגי והתרבותי הרחב . בספר אחד-עשר פרקים כרונולוגיים שבמרכזם תיעוד חזותי שסביבו נכתב הטקסט . כל פרק בוחן תקופה אחרת ועוקב אחר צורת התפאורה, חלקיה ומהותה, החל מהרנסנס ( התקופה הראשונה שהותי...
אל הספר