18 היות־בעולם

314 ירון סנדרוביץ השאלה העיקרית שבה Dasein עסוק, בין שהוא מודע לה ובין שלא . אפשר להבין למה כוונתו, אם רואים שאין מבחינתו כל הבדל בין הפתיחות לשאלת משמעות ההוויה ובין שאלת משמעות החיים ; האחרונה אינה אלא מקרה פרטי של הראשונה . שנית, לפי היידגר Dasein הוא זה שמהותו נעוצה באפשרותו להתקיים . ב"אפשרות הקיום" אין הכוונה רק למה שהמונח "היות" מציין באופן בלתי מובחן . "קיום" במובן בלתי מובחן זה אפשר לייחס גם לישים כמו עצים, מכוניות או ערים . באפשרות הקיום כוונתו של היידגר היא למה שהוא מאפיין כקיום אותנטי . האפיון השלישי מציג את Dasein כ"היות-בעולם" . כאמור, ב הוויה וזמן ובטקסטים אחרים מתקופה זו היידגר מתרכז במיוחד בניסיון להציע ניתוח של ההיבטים השונים של ה"היות-בעולם" של Dasein . היידגר מפרק את ה"היות-בעולם" לשלושה רכיבים . הרכיב האחד הוא העולם בו נמצאים . השני הוא זה הנמצא בעולם והשלישי הוא היחס "היות ב . . . " שקושר בין זה שנמצא בעולם והעולם שבו נמצאים . עולם העולם של Dasein בבחינת "היות-בעולם" אינו שקול לעולם הטבע או ליקום במובן המסורתי של המונח . "עולם" במושגיו של היידגר מהווה למעשה סביבה ...  אל הספר
רסלינג