58 ירון סנדרוביץ 32 הפתרון שנרמז מדבריו לבעיות אלה . כיצד ייתכן שהזמן קיים אם שני חלקיו אינם קיימים ? אריסטו מתחיל את בירור טבעו של הזמן בשאלה על אודות קיומו : האם שייך הזמן לדברים הקיימים או לאלה שאינם קיימים ? שאלה זו קשורה, לדעתו, לשאלה בדבר טבעו של הזמן . בשאלה בדבר ממשות הזמן מהדהדת גישת האסכולה האלאטית, אך אריסטו אינו מבקש להכחיש את ממשות הזמן כמותם, אלא להציע עמדה שמאפשרת להימנע מהמסקנה שהם גוזרים . מה הם לפי אריסטו הטיעונים נגד ממשותו של הזמן שאיתם הוא מבקש להתמודד ? הטיעון הראשון ראשיתו בהנחה שהזמן יכול 33 ההנחה השנייה היא שרק העבר והעתיד יכוליםלהתחלק לחלקים . להיות חלקיו . עם זאת העבר כבר אינו קיים והעתיד עדיין אינו קיים . מאחר שדבר מה שיש לו חלקים קיים רק אם לפחות אחד מחלקיו 34 קיים, הזמן אינו קיים . כל חלקיו - העבר והעתיד - אינם קיימים . טיעון זה, יש להודות, מוזר למדי . אמנם קשה להתנגד לטענה שדבר מה מורכב מחלקים קיים רק אם לפחות אחד מחלקיו קיים, ואפשר גם לקבל שהזמן מתחלק לחלקים, אך מדוע אריסטו טוען שרק העבר והעתיד הם חלקיו ? האין ההווה אף הוא חלק של הזמן ? יתרה מזאת, כאשר ה...
אל הספר