20 איתן מכטר ושלובים זה בזה, אלא שהיא עצמה מופיעה בזירות של אימה כסוג של נחמה ובזירות של רוגע כמקור לריגוש וחיות . ככל שתישחק המשמעות כן ילך המעשה האמנותי ויתעצם כזעקה נואשת למתן משמעות שאינה נענית באופן סופי לעולם . אופני הייצוג והדימויים כולם משרתים אפוא סוג של אימה מנחמת או נחמה מאיימת על הקיום נטול הטעם מחוץ לאמנות . אוטופיות ודתות, וכמוהן גם המדע המודרני, מבקשים אף הם להשיג את אותה הבטחה של פיוס עם הזוועה : האוטופיות מבטיחות נחמה כתחליף לחוסר המשמעות, הדת מעניקה את מתנותיה בעולם שאיש לא שב ממנו, והמדע מבטיח את שליטת האדם ביקום ואת הסרת האיום הקיומי הפיזי . ואולם כל אלה גובים מחיר מופקע בעבור ניסיונותיהם הכוזבים, ואילו האמנות מציעה לחתור תחת הזוועה לא על ידי הכחשתה, אלא דווקא על די הנכחתה . האותנטיות היא אפוא תנאי להתוודעות אל הממשות, והנחמה מצויה ומתקיימת מתוכה . האותנטיות היא תנאי ליצירה גם משום שכוחה של היצירה יפה לה מתוך זיקתה למצב קיומי שאינו נכנע לכוחות ההסדרה והשליטה, השקר והאידיאליזציה . לכן על האמן להתבונן בקיום בהסתכלות ישירה . מעשה האמנות מתגלה באופן בלתי מתווך בממשות שא...
אל הספר