10 איתן מכטר בנימיני, שתרומתם לספרות הביקורתית העברית אינה מוטלת עוד בספק . תודה עמוקה לסטודנטים שלמענם נכתב החיבור, אשר תשוקתם ליצור אינה יודעת גבול וחדשנותם מאירה את דרכם של מוריהם לא פחות מהרעיונות החבויים בספרות ובהגות . לבסוף, תודה לרעייתי האהובה אביטל מאיה ז"ל, שלא זכתה לראות את החיבור יוצא לאור בחייה, אבל השראתה ותמיכתה רבת השנים ניכרות בין דפי הספר . הקיום כולו והעולם אין להם צידוק – עד, אלא בבחינת היותם פינומן אסתטי ( הולדת הטרגדיה , ניטשה, 5891א : 42 )
אל הספר