346 עורכות : יעל להב | זהבה סולומון הטיפול המכונה החוויה הסומטית, הכיר בתגליתו החשובה של גלהורן ( 4 ; Gellhorn ) , שהראה כיצד חשיפה ללחץ משפיעה על המערכות הסימפתטית ( המופעלת במצבי חירום ומתח, ומכינה את הגוף למאבק או לנסיגה ) והפאראסימפתטית ( האחראית לפעולות הרגעה ושימור בעת שהגוף נמצא במנוחה ) . במחקרו מצא גלהורן ( 4 ) שבנסיבות רגילות, המערכות הסימפתטית והפאראסימפתטית שומרות על יחסים הדדיים ביניהן וחוזרות לנקודת המוצא שלהן ( Baseline ) . עם זאת, בעקבות חשיפה לגירוי מלחיץ ורב – עוצמה, ייתכן שינוי כרוני בפעילותן של המערכות הסימפתטית והפאראסימפתטית, המונע מהן את החזרה לנקודת המוצא . כך לדוגמה, נמצא שחולדות שנחשפו לגירויים מעוררי דחק מתחת לרף מסוים הפגינו עלייה זמנית בפעילות סימפתטית והפחתה בפעילות פאראסימפתטית, ובהמשך חזרה ספונטנית לרמות של נקודת המוצא . לעומת זאת, תחת חשיפה לגירוי עוצמתי או כזה אשר נמשך לאורך זמן רב, מערכת העצבים האוטונומית לא חזרה לנקודת המוצא, והחולדות נותרו במצב כרוני של פעילות סימפתטית מוגברת ופעילות פאראסימפתטית מדוכאת ( 4 ) . יתרה מזאת, במצב של דחק חריף וקיצוני במ...
אל הספר