289 משחזור לזיכרון אך גם באכזבה מעצמו על שלא הבין זאת קודם . עם זאת, לפעמים הייתי בעיניו חסרת כל ערך או חסרת אונים שצריך לדאוג לה . בשלבים מתקדמים יותר בטיפול עוררתי בו תחושה של נזקקות, והוא נעשה יותר ויותר תלוי בי וחש חרדה עצומה בשל כך, חרדה שהתחלפה תכופות בכעס . האופן שבו תפס אותי היה משתנה באופן בלתי צפוי, גם במהלך אותה פגישה . כעבור זמן למדתי להבחין במעברים בין מצבי – העצמי השונים של דן, גם כשהיו פחות קיצוניים וכמעט בלתי מורגשים . תשומת הלב למעברים אלה אפשרה לי להיות קשובה למצבי הנפש שלו . התקופה הבאה בטיפול התאפיינה במעברים חדים במצבי הרוח של דן, כשהוא סובל בעיקר מחרדה ומכעס . באחת הפגישות דן אמר שככל שהוא מדבר עימי הוא מרגיש יותר כעס, עד שפחד "שיתפוצץ" . הוא נזכר במקרה שבו ניפץ את החלון בבית אימו כשיום הולדתו נשכח ולא חיפשו אחריו כאשר ברח מן הבית . "אף אחד לא ראה את כאבי . אני כל כך כועס . בתוכי לבי שבור לרסיסים" . אמרתי לדן שאני מקשיבה היטב למה שהוא מספר לי על הסבל שלו, אך אני כנראה עדיין לא מצליחה להבין משהו על הכאב שלו, דבר שמגביר את הסבל שלו ומעורר בו כעס . לאחר שתיקה ממושכת ...
אל הספר