12 ישראל גרשוני הממשלה החדשה, כפי שנראה מיד, נותרה נאמנה למדיניות הניטרליות של מצרים במלחמה, שאותה ניסחה וביצעה לראשונה ממשלת מאהר . גם הציבור נטה לקבל את העמדה הזאת ולדבוק בה . בזירת המלחמה, ההצלחות הגדולות של הצבא הגרמני במלחמה - ששיאן בכיבוש פריז ובנפילת צרפת ובהמשך האופנסיבה כלפי דרום אירופה, הבלקנים וזירת הים התיכון - הגבירו את הלחצים על השלטון הבריטי במצרים, ואלה עוד חיזקו תחושה כללית של מלחמה . עד מהרה הפעילויות הצבאיות האיטלקיות בגבול המערבי, בין מצרים ללוב, העצימו את ההרגשה הציבורית של מלחמה ממשית המתדפקת על הדלת המצרית . מעתה ולמשך השנתיים וחצי הבאות הוכנסה מצרים אל עובי הקורה של מלחמה . המתח גבר והממשלות והציבור הרחב הועמדו במבחן העליון . דעת הקהל והשיח הציבורי התאימו את עצמם במהירות למציאות המשתנה וחזרו וערכו התאמות נוספות עם פלישת המלחמה לגבולות מצרים עצמה . אבל מבחינת התוכן, דומה שהלחצים הגוברים של המלחמה על החברה המצרית רק הגבירו ביתר שאת את האהדה והתמיכה המצריות בבריטניה ובבעלות הברית, ובד בבד העמיקו את האיבה והסלידה מגרמניה ומאיטליה . התלהטות המלחמה הייתה כרוכה בהכבדה ...
אל הספר