44 ישראל גרשוני סברו והרגישו שהיה להם חלק משמעותי בניצחון במערכה בצפון אפריקה, במזרח התיכון ובים התיכון . חיילי מצרים לא נלחמו בקו האש, בחזית הקרבות ממש ; אך הצבא המצרי, ביבשה, באוויר ובים, וכוחות ומשאבים לוגיסטיים מצריים אדירים גויסו למלחמה, לטובת צבאות בעלות הברית . גם לאחר ההכרעה בצפון אפריקה, הדגיש היכל, "נשארה מצרים מחנה צבאי ענק ששימש מקום חניה לכוחות הבריטיים, האמריקאיים והצרפתיים ולשאר כוחות בעלות הברית, כשם שהיא שימשה ערוץ מעבר [ לבעלות הברית ] דרך איראן לחזיתות המלחמה השונות ברוסיה או [ ליחידות צבא תגבורת ] ששמו פניהן 2 בכל לאסיה המזרחית כאשר המלחמה בין יפן לבעלות הברית הגיעה לשיאה" . מובן, מצרים שימשה בסיס עורפי לוחם . בקיץ 1943 התחושה הרווחת במצרים הייתה שללא תמיכתה המסיבית, במחירים כבדים ששילמה החברה, הכלכלה והפוליטיקה, הצבא הבריטי בתגבור יחידות צבא של בעלות הברית לא היה מחולל את מפנה ההכרעה בשדה הקרב בסוף 1942 . ב – 3 בספטמבר 1943 מלאו ארבע שנים למלחמה . העיתונות המצרית ציינה את האירוע בחגיגיות מופגנת . אל¯אהראם , בכתבה מפורטת שהתפרסמה בתאריך זה, ביקש לסכם את "תרומת מצרים...
אל הספר