216 אוֹמי לייסנר משרד הבריאות . השאלות ששאל היו נוקבות, והנציגים התרוצצו ממקום למקום באולם, מתייעצים זה עם זה ומייעצים זה לזה, ובעיקר נראים כמי שמנסים לתמוך בהחלטה לא מבוססת . כך נהגו, למשל, כששאל אותם אם הלידה במרכז לידה מסוכנת יותר מן הלידה בבית היולדת . משהסתיים הדיון, יצאו הנשים מן האולם בתחושה מרוממת, אך לשווא . כשניתן פסק הדין כעבור כחודשיים ( ב- 2018 . 6 . 18 ) , התברר ששני השופטים ששתקו לאורך הדיון לא התרשמו ממנו ולא נעו מעמדתם . הש' אלרון, שכתב את דעת הרוב, אימץ את הפרשנות של משרד הבריאות וקבע שמרכזי הלידה עונים על הגדרת "בית חולים" על פי פקודת בריאות העם, משום שהם מעניקים "טיפול רפואי" ליולדות . לשיטתו, אומנם לידה במהותה היא תהליך טבעי, אבל הגורם הרפואי המקצועי המלווה את הלידה נותן טיפול רפואי . לאחר שקבע שבסמכותו של משרד הבריאות לקבוע כפי שקבע, המשיך השופט ובדק אם ההחלטה סבירה ומידתית ; הוא פסק שמשרד הבריאות ערך את האיזון הנדרש בין האוטונומיה של האישה על גופה ובין בטיחותם של יילודים ושל יולדות . בשורה התחתונה, מדובר בפסק דין פורמליסטי למדי שבו שופטי הרוב - הש' סולברג הצטרף ל...
אל הספר