208 אוֹמי לייסנר לנושא ולרפואה בכלל דומה לאמונה דתית יותר מאשר למדע ) . ייתכן שמדובר בפועל יוצא של כ- 100 שנים של "מנהגי עריצות", כדבריה של הנרייטה סאלד, בעד המדיקליזציה של היריון ולידה, על השלכותיה בדבר איבוד האמונה ( העצמית ובכלל ) בגוף הנשי ובעוצמותיו, וקשה מאוד להחזיר את הגלגל אחורה . עוד ייתכן שבהקשר המקומי פועלים כל מיני כוחות ומנגנונים - לאומיים, לאומניים, דתיים, פסיכולוגיים ועוד - שמביאים לכך שהחברה הישראלית מעדיפה את היולדות שלה כלואות . על כל פנים, קשה להכחיש את העובדה שהנחישות של הרשויות לאשפז את היולדות הולכת וגוברת בשנים האחרונות, ככל שמצטברות ההוכחות המערערות על נחיצות האשפוז . הדבר נכון לא רק בתחום הבריאותי אלא גם הכלכלי . בהקשר זה הודגשו שוב ושוב את היתרונות הכלכליים שנצפו מניהול מערכת המכירה בלידות חוץ-אשפוזיות, מלידות בית ועד מרכזי לידה למיניהם, ומסדירה אותן . עוד הודגש שמסיבה זו, דהיינו כדי לחסוך כספי ציבור, החלו מדינות רבות לפתח מערכות מעין אלה ואילו אצלנו ממשיכים ומתנערים מהרעיון . מתברר אפוא שבהקשר המקומי אין לחפש היגיון כלכלי מאחורי החוק אלא אינטרסים כלכליים, בעו...
אל הספר