146 אוֹמי לייסנר קרוב ל- 20 מיילדות ) ולמרות ההתנגדות המופגנת מצד ציבור היולדות ( אבן, הארץ , 2012 . 1 . 3 ) . גם הפעם ניסחו נשימק"ו ואמה"י מסמך המסתייג מהחוזר שעמד לצאת ( משוב נשימק"ו, 2011 ; וכן תגובה לאחר מכן : חו"ד אמה"י, 2012 ) . נוסף על כך שלח נעם זהר ( להלן : זהר, 2011 ) לראש מנהל הרפואה במשרד הבריאות דאז, חזי לוי, מכתב המסתייג מהחוזר שעמד להתפרסם, ולו מהסיבה שנפל בו פגם עקב הכנתו "בהליך בלתי-תקין ולא-אתי", דהיינו "תוך התייעצות רק עם מומחים רפואיים העוסקים בלידות בחדרי לידה בבתי החולים, וללא התייעצות עם אנשי / נשות המקצוע העיקריים המומחים ומיומנים בלידות בית" . לדבריו, לא זו בלבד שהליך מעין זה עשוי לפגוע בבריאותם ובבטיחותם של היולדת ושל היילוד, אלא שהוא "מהווה הפרה של האתיקה הפרופסיונאלית הבסיסית, שעל פיה יש להימנע מקביעת הנחיות לפרופסיה אחת על פי הגישה והמומחיות של פרופסיה אחרת . ומה גם, שבמקרה זה מדובר אף בניגוד אינטרסים מוסדי וכלכלי, כאשר ההכנסה מלידות מעוטות- סיכון היא חשובה לבתי החולים, העשויים אפוא להיבנות ממגבלות שיפגעו בפרנסתן של מיילדות הבית" ( זהר, 2011 ) . דברי המחאה ...
אל הספר