127 כְּרִיַּת נשים יולדות המנוסות" שלה, שיעצו לה לשלם את ה- 2,000 שקל הדרושים כדי לזכות ב"יחס אישי וחם ברגע הקריטי ביותר בחיים ולא להזדקק לרופאים" . אחרת, כך אמרו לה, "זה עניין של מזל, תלוי על איזו מיילדת תיפלי" . כמובן, יולדות רבות מדווחות על שביעות רצון מאשפוזן ( ג'וינט, 1996 ו- 1999 ) , אולם מזלה של מור לא התמזל : "נתקעתי מול המערכת, עם מיילדת שלא נגעה בי, שלא הסבירה לי שלא מומלץ לקחת מנת יתר של אפידורל בשלבים המתקדמים, שקראה לרופאים ומשם הדרך לניתוח קיסרי חירום היתה קצרה" . בסוף היא כותבת : "כשלת ללדת", אמר לי אחד הרופאים בהמשך . ואני אומרת : לא, אדוני הרופא, אתה כשלת . המערכת שאתה חלק ממנה כשלה ונכשלת יום-יום . מחלקות יולדות הניתוחים הקיסריים מלאות בנשים כואבות שלא קיבלו יחס הולם . נשים ש"סמכו על המזל", סמכו על המערכת הרפואית בישראל שתדאג להן ברגע הזה, מבלי שיצטרכו לשלם על כך אלפי שקלים . סמכו לשווא . אבל למה שמישהו ידאג ליולדות הישראליות ? הרי את הכסף על הלידה, כ- 11 אלף שקל, בית החולים ממילא מקבל מהביטוח הלאומי, אז למה שיתאמץ ? כעבור כשבוע וחצי ( 2012 . 11 . 27 ) פורסם מאמר-דעה-...
אל הספר