תיקון חוק מרשם האוכלוסין (2005)

98 אוֹמי לייסנר וג'ון גל ( 2001 Ajzenstadt and Gal, ) . לדבריהם, המטרה הפרו- נטליסטית-יהודית של החוק מתבטאת בביצוע וביישום הלא- שוויוניים שלו ככל שמדובר בערבים . בפרט, נטען שהרשויות הישראליות נמנעו בפועל מלהקים בתי חולים בשכונות ערביות ומלשפר את תשתיות התחבורה אל בתי החולים הקיימים, כך שגם אם יולדת ערבייה שגרה באזור כפרי רצתה להתאשפז, סיכוייה להגיע לבית חולים עד הלידה היו נמוכים ( שם, 302 ) . יש לציין שטענה זו נחלשת עד מאוד כשבוחנים בפועל את הסטטיסטיקה של אשפוז היולדות, שעל פיה עד שנות ה- 70 הושג האשפוז הכמעט מלא של נשים ערביות, גם אם התנאים להגעה ובתוך בתי החולים היו בלתי ראויים . על פי טענה דמוגרפית הפוכה, המדיניות של אשפוז כלל היולדות דווקא כוונה אל הנשים הערביות, אולם מטרתה לא הייתה להיטיב איתן אלא להשגיח על מספר הלידות בקרבן ולעקוב אחריהן ( to monitor ) . כך טוענת ג'קלין פורטוגז ( : 1998 Portugese, 5 - 174 ) וכן רודה קנאנה ( Kanaaneh ) , המוצאת תמיכה לגישה באנקדוטה משנות ה- 70 המוקדמות על ראש הממשלה דאז גולדה מאיר : מיוחסת לה האמרה שעל פיה פחדה לקום בכל בוקר ולגלות כמה תינוקות ערב...  אל הספר
רסלינג