48 אוֹמי לייסנר התערב והסכים לקבוע תשלום אחיד בבתי החולים שנתמכו על ידו ולהעניק סיוע סלקטיבי לבתי החולים האחרים . בטווח הארוך, לעומת זאת, לא נמנע המצב שבו נשים קיבלו תנאי אשפוז ירודים ביחס לתמורה שהיו אמורות לקבל עבור מענק הלידה . אם כן, עולה ( שוב ) השאלה בדבר החוקתיות של חוק שמחד גיסא הכריח נשים להתאשפז לצורך לידה, ומאידך גיסא לא הבטיח להן תנאי אשפוז ראויים, לא כל שכן אופטימליים . במילים אחרות, אם בן ציון הראל אמר : "איננו יכולים לחייב את כל המבוטחות ללדת בבית חולים [ אלא אם כן ] נקבע אישפוז מלא", נוסיף ונאמר ש"אשפוז מלא" משמעו, לכל הפחות, תנאי אשפוז ראויים . המציאות הייתה אחרת . בהקשר זה, אחת הסוגיות שעלתה מדי פעם בפעם על סדר היום הייתה אורך אשפוז היולדות, ובפרט בעיית שחרורן המוקדם . למעשה זו לא הייתה בעיה חדשה - בהתחשב בכתוב בתוכנית קנב ( וראו גם דברי חברת הכנסת וילנסקה, ד"כ, 1955 . 6 . 13 ) . על פי הלוי, שהות היולדות בבתי חולים בישראל הייתה תמיד קצרה יחסית, בגלל גורמים כגון הגידול המהיר של האוכלוסייה בעקבות העלייה ההמונית והגידול בשיעורי הילודה שליווה אותה, בצירוף הימנעותה של הממש...
אל הספר