שלוש ההתפתחויות שאירעו בקשר לחוק

37 כְּרִיַּת נשים יולדות של החוק ; בתי החולים מצידם לא היססו לדרוש כספים נוספים מהיולדות, על פי הצורך . עם זאת, נראה שלמל"ל לא היה נוח עם מצב דברים זה ; ייתכן שנוצרה ההבנה, בהתאם לזו שהביע הראל בדיונים בוועדת המשנה, ש"איננו יכולים לחייב את כל המבוטחות ללדת בבית חולים [ אלא אם כן ] נקבע אישפוז מלא" ( ו"מ, 1953 . 3 . 10 ) . בפועל, נציגי המל"ל הלכו וניהלו משא ומתן עד שהצליחו לשכנע את בתי החולים לחדול מלדרוש מהאישה עצמה תשלום נוסף, וזאת תמורת קבלת סכום אחיד ( להלן : שיטת הסכום האחיד ) שיינתן עבור "כל השירותים הנובעים מן הלידה" ( הלוי, 1980 : 149 ) . עם זאת, חשוב להדגיש שעד היום לא מצא השינוי ביטוי בחוק עצמו ( דוח המל"ל, 2013 ) . נשאלת השאלה : מדוע הסכימו הגורמים השונים להנהגת "שיטת הסכום האחיד" ? באשר לבתי החולים, אלה הסכימו לשיטה מאחר שאותו סכום אחיד שהציע להם המל"ל היה גבוה יותר מהסכום שדרשו עבור השירותים שסיפקו ליולדות באותה עת ואף גבוה מהסכום שדרשו אז עבור יום אשפוז כללי ( לוטן, 1964 : 25 ) . זאת ועוד, המל"ל התחייב לכסות את הוצאות האשפוז של היולדות מיד, כלומר ללא בדיקה מוקדמת ביחס לזכא...  אל הספר
רסלינג