תהליך חקיקת החוק

25 כְּרִיַּת נשים יולדות בבית-חולים במקרה של לידת-בית" . התנגדות "עקרונית" לאשפוז כלל היולדות הושמעה מפי נציגים של קבוצות דתיות, דוגמת החרדים והדרוזים, שביקשו להימנע ממצב שבו נשותיהם ייאלצו ללדת בנוכחות רופאים זכרים ( לייסנר, 210 : ה"ש 30 ; לשמיעת קולות הנשים עצמן, במקרה זה עולות מתימן, המביעות בושה עמוקה מהצורך ללדת בנסיבות אלה, ראו 123 - 122 : 2009 Stoler - Lis and Shvartz, ) . התנגדות הביעו גם לא מעט אנשי מקצוע, ובכללם רופאים כגון שמעון בטיש, אז המנהל הכללי של משרד הבריאות ( הלוי, 1980 : 136 ) . גם רופאי משפחה התקוממו, בעיקר נגד "חובת" האשפוז בקשר ללידה . אלה "הדגישו את הצדדים החיוביים שבלידת בית [ . . . ] " . לדעתם, "קירבת ההורים לתינוק שהיא חזקה הרבה יותר בלידת בית מחזקת את הקשרים בתוך המשפחה, מגבירה באופן טבעי את רצון האם להניק ויוצרת קשר תוך-משפחתי הדוק ביותר" ( שם ) . על רקע הבנות אלה המליצו על הסברה ועל חינוך בקרב "חוגים מסוימים" למען לידה בבית חולים, "אולם אין להשתמש לשם כך בחוק חסר גמישות : הלידה בבית צריכה להיות סלקטיבית, ותלויה באופי המשפחה, תנאי דיורה ואבטחת תנאים נאותים ...  אל הספר