20 אוֹמי לייסנר ובהן אורז, סוכר וקמח - "מצרכים שאזלו מן השוק" ( שם, 74 ) . אט-אט, קודם בקרב הנשים המשכילות ואחר כך בקרב כלל ציבור היולדות ( מכל הדתות ) , התייצב מעמד המיילדות החדשות . אלה גבו את שכרן כראות עיניהן, העניקו שירותי מיילדות לנשים עניות בחינם ושילבו בעבודתן עבודת סעד ופעילות ציבורית . כמובן, אף הן נהגו להזעיק רופא או להעביר את היולדת לבית החולים הקרוב במידת הצורך . אנקדוטה ראויה לציון בהקשר זה סיפרה מיילדת המושבות אלקה גודל : באחד מסיוריה בגליל שמעה על אישה ממנחמיה שכרעה ללדת והמיילדת ראתה שמצבה קשה . היא שלחה את בנה של היולדת לקרוא לרופא מטבריה, ובינתיים עשתה כל שביכולתה כדי לעזור ליולדת . למחרת חזר הבן בלי הרופא והסביר : "הדוקטור אמר שאין לו מה לבוא . כי או שהאשה כבר מתה, או שהמיילדת הספיקה לעשות משהו, וגם אז אין לו מה לעשות" ( שם, 84 ) . שחורי-רובין מסיימת את מאמרה בבואו של ארגון הדסה ארצה . זוהי לדעתה נקודת המפנה במצב המיילדוּת ( שם, 93 ) . אם כן, במחצית הראשונה של המאה שעברה פעלו כמה גורמים בתחום הבריאות ובכלל זה בתחום מתן "הטפול בשעת הלידה" . גורמים אלה היו קופת חולים ...
אל הספר