2 גבולות גמישים — ראבעה

77 כוריאוגרפיה של שינוי הקטנה ולנו : שקשוקה, ירקות חתוכים ומיני סלטים קנויים שהיא מוציאה מהמקרר . שיחתנו עוברת לענייני יום – יום : מעונות יום לגיל הרך בעכו, התמודדות עם מחלות ילדות ועבודה בשעות אחר הצהריים והערב כשיש ילדה קטנה בבית . אנחנו מדברות על ההכרח שנוצר במקצוע הזה לעבוד ביותר ממקום עבודה אחד כדי להפיק פרנסה מספקת . "תקשיבי", אומרת לי ראבעה, "העשייה שלנו — אף אחד לא יודע כמה אתה עובד קשה" . בשנים שחלפו מאז הריאיון הייתי עדה מקרוב לעבודה המפרכת, המסורה, במשך שבעה ימים בשבוע, שהייתה מציאות חייה של ראבעה . ראיתי את השעות הארוכות בסטודיו, פעמים רבות עד אמצע הלילה ; את התקשורת המתמדת עם הורים ותלמידים ואת הדאגה לענייניהם : לתלבושת, להסעות, לצרכים מיוחדים אחרים ולשיחות עם מורים, עם יועצות ועם גננות ; את העבודה המִנהלית שדרש הסטודיו, טפסים, טלפונים, אישורים, חשבונות, דאגה למורים, מזכירה ומנקה, וכן תפירת תלבושות ורכישת ציוד . ראיתי את המעורבות הציבורית ואת העבודה ההתנדבותית שעסקה בה, של ארגון מופעים ואירועים קהילתיים, השתתפות בישיבות ופגישות וגם הוראת תנועה בהתנדבות . לצד כל אלה, טיפלה ...  אל הספר
רסלינג