718 אחרית דבר גזענית ופטרנלית, שלפיה הידע מרוכז במערכות השלטון והמטרה מקדשת את האמצעים, ועל כן לשם שמירה על בריאות הילדים ושלומם ולהבטחת עתידם ראוי להוציאם מהוריהם יוצאי הגלויות ה"חשוכות" ולהעבירם לכתובות חלופיות . הניכוס השיטתי של הילדים מהוריהם בוצע במקרים רבים במנגנון תלת-שלבי מובנה ומתוחכם כדלהלן : הילדים, ובייחוד מעולי תימן, נלקחו מהוריהם עם עלייתם או לאחר הלידה לבתי תינוקות במחנות העולים, לעיתים אגב שימוש בכוח פיזי ; באישון לילה הם הועברו לבתי חולים מרוחקים, בדרך כלל ללא הצדקה רפואית ; לרוב הזדרזו הקולטים לבשר להורים על פטירת ילדיהם או עיכבו בעדם מלנסוע לבקרם, בין היתר, דרך העלמת יעדי שיגורם ; הילדים בבתי החולים הוכרזו בחופזה כמנותקי קשר והועברו למעונות ילדים של ארגוני נשים כגון ויצ"ו, אגב הסתרה מוחלטת מהוריהם של כתובת חדשה זו, ומשם נמסרו לאימוץ בארץ ובחו"ל . דווקא לאחר אלפיים שנות גלות, כשהקמת המדינה ונחשולי העולים מקצות תבל הצטיירו כקרובים ביותר בכל תולדות העם להתגשמות נבואות הגאולה בדבר שיבת ציון, קיבוץ הנידחים והתקומה, אירעה מפולת מוסרית בעם שראה את ייעודו הרוחני כאור לגויים ...
אל הספר