מבוא

10 שמאי גלנדר הביקורתית כלפיהם" . לסקירת מסורות מיתולוגיות של הבריאה משומר, מבבל, ממצרים ומיוון ראו . Schmidt, Schöpfungsgeschichte ( 1964 ) pp 29 – 21 . לדעתו השכבה האחרונה של הסיפור הכוהני של הבריאה, היינו זו המבוססת על הנוסחה החוזרת "ויאמר" ( והמוגדרת כ – Wortbericht ) , משקפת תפיסה של סדר הבריאה בלא כל זיקה לכאוס הטרומי . המחבר משתמש במטבעות לשון כגון תהום ללא שום רמיזות מיתולוגיות . לעומתו ) 1980 ( Otzen, Gottlieb & Jeppesen, Myths מצדדים בהשקפתו של פדרסן, לפיה מוראם הגדול של הישראלים הוא שיום אחד ידו של הרוע תהיה על העליונה, והכאוס ישלוט בגורלו של האדם . עם זאת, המחברים מבחינים בין ספרות מקראית פרוזאית, שבה נטמעו היסודות המיתולוגיים ועובדו, ובין שירה, שבה המקורות המיתולוגיים משתקפים ביתר בהירות . ראו גם ) 1958 ( Widegren "Hebrew Myths" . Sarna, Genesis ( 1966 ) pp . 1 – 80, esp . 11 – 12, 48 – 59 מתמקד בניגודים שבין האמונות האליליות לסיפור הבריאה המקראי . הבדלים אלה נובעים בעיקר מן התפיסה האלילית, המזהה את הישויות האלוהיות עם גרמי הטבע . זהות כזאת מגבילה את מרחב קיומן של האלוהויו...  אל הספר